ריבית קבועה – למה, כמה ועד מתי?

בסקירה הזו נדבר על עוגן, אך לא העוגן שמשמש לקביעת הריביות השונות במשכנתא, אלא ממש על עוגן.

הזמן להכיר את הריבית הקבועה במשכנתא.

*ספוילר: הפוסט הזה ימצא חן יותר בעיני שונאי סיכון ברמות משתנות

נסביר תחילה מהי ריבית על מנת ליישר קו.

בצורה פשוטה, ריבית היא מחיר הכסף. היא הערך המוסף של הבנק מהכסף שהוא מלווה.

הריבית מושפעת משלל גורמים שנלקחים בחשבון בעת תכנון המשכנתא. חלק מהגורמים הינם: אחוז המימון, יחס ההחזר, טיב הלקוח, טיב העסקה, הצמדה למדד (כן?/לא?), רמות סיכון משוקללות שהבנק מזהה ועוד.

לאחר שכל הגורמים נלקחים בחשבון – מתקבלת הריבית שהבנק מבקש לקבל בתמורה למימון העסקה.

ריבית יכולה להיות קבועה או משתנה, כאשר עבור ריבית משתנה יוכרז ערכה מחדש פעם בכל פרק זמן קבוע לאורך חיי ההלוואה, ובין הכרזה אחת לעוקבת – הריבית למעשה קבועה.

בשונה מכל סוגי הריביות המשתנות, שאינן מושפעות ממשך ההלוואה – הריבית הקבועה במשכנתא משתנה גם כתלות בתקופה.

למה? מכיוון שהתקופה הינה גורם סיכון נוסף.

כל מוסד פיננסי יעדיף לקבל פחות תמורה בעבור הכסף כאשר ההחזר קרוב, וככל שההחזר מתרחק – יגדיל את התמורה שידרוש בעבור ההלוואה.

אי לכך, כאשר חוצים את הרף של תקופת הלוואה בת 15 שנה – מתקבלת ריבית שברוב המקרים תהיה היקרה יותר במשכנתא, והיות שחלק גדול מאוד מהמשכנתאות בישראל נלקחות ל- 20 שנה ומעלה, הרי שהריבית הזו גבוהה משמעותית משאר חלקי המשכנתא.

כל שכן, כאשר מדובר על ריבית קבועה לא צמודה למדד. (קל”צ)

אז למה לנו לקחת אותה בכלל בעצם? שאלת השאלות!

נחזור לדבר על עוגנים.

בהשוואה לעולם הספנות, כאשר ספינה מבקשת להישאר במקום היא מטילה עוגן, שהרי אם לא תעשה כן היא בעצם תיסחף עם הגלים חזרה לעומק הים או שתתרסק על החוף.

בדיוק ככה פועלת הריבית הקבועה.

מרגע שננקבה במועד קבלת המשכנתא – איננה נתונה לשינויים בכלל. לא לשינויים רגולטוריים ולא לשינויים בשוק.

לפעמים זה טוב לנו ולפעמים זה פחות. אם הריביות הממוצעות בשוק יעלו הרי שהרווחנו, ואם יורדות – נצא מופסדים.

הנטיה הרווחת היא לחשוב שכל עוד משתמשים בריבית הקבועה בתבונה, גדל הרווח על ההפסד, אבל כמובן שכל משכנתא לגופה.

בזאת ענינו לשאלה “למה?”

בנק ישראל מחייב כל משכנתא להיות מורכבת משליש ריבית קבועה לכל הפחות, בדיוק בגלל הסיבה שתוארה בהרחבה עד כה. כדי לייצר עוגן יציב למשכנתא, באופן בלתי תלוי לשינויים בשוק וברגולציה.

לראייתי נכון יהיה לכל משכנתא (כל עוד עומדים ביחס החזר תקין) לנסות לשלב לפחות חצי מהסכום בריבית קבועה, בעדיפות ללא הצמדה למדד, ועל זה כבר הרחבתי בפוסט אחר שלי “המדד ועונשו”. מוזמנים לחפש בדף ולקרוא

שיעור כזה של כסף במשכנתא שישא ריבית קבועה ייצר בסיס חזק למשכנתא כדי שהלווה לא ייסחף לעומק הים או יישטף אל החוף…

וכעת ענינו גם לשאלה “כמה?”

כמו צוין קודם בפוסט, הריבית הקבועה עולה ככל שהתקופה מתארכת – מה שמביא לעליה במחיר הכסף מצד אחד ולהקלה בהחזר החודשי מצד שני.

מנגד, ככל שנקצר את התקופה – הריבית תרד ומחיר הכסף יוזל, אך ניכרת הכבדה משמעותית בהחזר החודשי (ובייחוד אם משלבים חצי מהסכום בריבית קבועה).

אז על השאלה “עד מתי?” קשה יותר לענות כי זה מאוד תלוי בשיווי המשקל של המסלול הקבוע מול המסלולים המשתנים.

עם זאת, כן אוכל להמליץ להימנע מהקצוות. כלומר, לא תקופות מקסימליות (כי אז הריביות גבוהות בצורה ניכרת), ומצד שני גם לא לקצר רק את המסלול הזה משמעותית ביחס לשאר המסלולים, ועל זאת כבר פרסם חברי היקר טל בן חיים Tal Ben-Haim מאמר מקיף שסוקר את כדאיות הארכת המח”מ בעידן של ריביות נמוכות.

אז… תכננו בחכמה!

יש לציין שכל מה שנכתב איננו בגדר המלצה גורפת לכלל המשכנתאות, ואיננו ייעוץ לפעול בצורה כזו או אחרת באופן גורף.

לתכנון טוב ומקיף של המשכנתא שלכם יש ללמוד לעומק את הנושא, או להיעזר באיש מקצוע.