ריבית הפריים

אופטימוס היה האחרון שנולד לשלושה עשר הרובוטריקים המקוריים של שושלת פריים.

הפריים בסקירה הזו אמנם לא שייכת לשושלת המפוארת הזו, אבל אכן שווה להכיר.

נעים להכיר, ריבית פריים.

הפריים הוא סוג של עוגן, והוא משמש לתמחור הלוואות ופקדונות.

הוא נגזר מהריבית המרכזית של המשק – ריבית בנק ישראל – באמצעות תוספת של מרווח קבוע של אחוז וחצי ומסומן באות P, (Prime).

היכן בעיקר אנחנו פוגשים את הפריים?

• ריביות המסגרת שנקבעות לנו בחשבון העו”ש שלנו מדורגות לפי P עם תוספת
• הלוואות מסחריות מתומחרות לרוב באמצעות P עם תוספת חיובית או שלילית
• פקדונות שקליים בבנקים מניבים תשואה שלרוב צמודה ל- P
• משכנתאות, עם עד שליש מהסכום שעוקב אחרי P

למה צריך ריבית מרכזית במשק בכלל?

ריבית בנק ישראל היא כלי מוניטרי (כספי) שיש בידי בנק ישראל בכדי לנווט את הספינה שקוראים לה מדינת ישראל בים המאקרו-כלכלי, ושינויים בה מעודדים שינויים אחרים בהם בנק ישראל מעוניין לפי התקופה.

אעבור על כמה מהשינויים האלה בקצרה…

• אינפלציה (תהליך עליית המחירים).

בתהליך צמיחה של כלכלה, המחירים לציבור עולים פחות או יותר על כל המוצרים.

המשק צומח הציבור מרוויח יותר כסף מעוניין לקנות יותר הביקוש עולה המחירים עולים.

למדינת ישראל, כמו לכל מדינות העולם, יש יעד שנתי לאינפלציה, על מנת לאזן בין קצב הצמיחה וקצב עליית המחירים.

אם בנק ישראל יזהה צפי לאינפלציה גבוהה מהיעד, ייתכן ויחליט על העלאת הריבית במשק.

(מחיר השימוש בכסף יעלה הציבור יקנה פחות הביקוש ירד המחירים ירדו)

בכיוון השני, אם יזהה צפי לאינפלציה נמוכה מהיעד, ייתכן ויחליט על הורדת הריבית במשק.

(מחיר השימוש בכסף ירד הציבור יקנה יותר הביקוש יעלה המחירים יעלו)

• איזון שערי מטבע חוץ.

כשהשקל נחלש מול הדולר (בעיקר) בנק ישראל עשוי להחליט על העלאת הריבית במשק על מנת להזרים יותר השקעות שקליות לשוק הישראלי.

(הריבית השקלית עולה הציבור מקבל יותר מפקדונות שקליים לעומת השקעות במט”ח השקל מתחזק.

אם השקל מתחזק מדי, זו תופעה שפוגעת ביצואנים שמשלמים (הרבה) בשקל ומוכרים (מעט) בדולר.

במקרה כזה ייתכן ובנק ישראל יחליט על הורדת ריבית על מנת לחזק את מטבע החוץ ולסייע ליצואנים.

• התערבות בשוק ההון.

כאשר שוק ההון חווה בריחת משקיעים (כמו למשל במשבר הנוכחי), משמע הדבר הוא שאנשים מחפשים פקדונות סולידיים יותר. (שכאמור – מבוססים על ריבית פריים)

אם הריבית במשק מספקת תשואה מספיקה באמצעות אפיקים סולידיים, ייתכן ובנק ישראל יחליט על הורדת גובה הריבית על מנת לעודד את הציבור לשוב ולהשקיע בשוק ההון.

בנקודות מסוימות בהיסטוריה הלא רחוקה ניתן לשים לב לאופן בו יישמו בפועל את מה שתיארתי למעלה:

לאורך שנות ה- 90 ריבית הפריים נעה בין 11% ל- 18.5% (!) עד שבועת ההייטק שהתפוצצה מעט אחרי תחילת המילניום הורידה את ריבית הפריים מתחת ל- 10%

לאחר התאוששות הכלכלה וחזרה לסביבת 10%, משבר הסארס ב- 2003 הביא שוב להורדת הפריים לכיוון 5%.

עד למשבר הסאב-פריים ב- 2008 ניתן לראות יציבות סביב 5% ואז נפילה חדה לכיוון 2%-3%.

לאחר מכן, הכלכלה העולמית הרימה לאט את הראש ואז הגיע משבר נוסף ב- 2013 והפריים ירד שוב מרמה של 4% לרמה של 2% ואז התקבע ב- 2015 על 1.6% בדיוק למשך 4 שנים, ואז שנתיים של 1.75% וממש עכשיו – בעקבות משבר הקורונה חזר ל- 1.6%.

ההחלטה על ההפחתה האחרונה נבעה מרצון ליישר קו עם הבנק המרכזי של ארה”ב + רצון להחיות את שוק ההון + תגובה לצפי אינפלציה שלילית.

כל כך הרבה תמריצים וסיבות טובות להורדת הריבית… לפחות ברמת התיאוריה – זה אמור לעבוד

מה שבטוח – כל המשכנתאות הפעילות המשלבות מסלול עוקב פריים הוזלו מיידית ואוטומטית בשיעור של 7 ₪ לכל 100,000 ₪ שנלקחו במקור.

עד כאן על רובוטריקים…